TOKEN ECONOMY – כלכלת אסימונים

כלכלת אסימונים היא מערכת לעיצוב התנהגות המוכחת במחקרים רבים. מיושמת באופן מוצלח כמעט בכל סביבה אפשרית: כיתה, בית, הוסטלים,גן הילדים.

בספרות המחקרית קיימות עדויות רבות ליעילותה של כלכלת האסימונים בעיצוב התנהגויות שהיו עמידות בפני הוראות (חוסר היענות להוראות).

הגדרה של כלכלת אסימונים:

ישנם שלושה מאפיינים המגדירים כלכלת אסימונים:

1. התנהגויות להגברה מזוהות ומוגדרות.
2. נבחר מדיום להחלפה שהנו סימבול הנקרא אסימוןׁ(TOKEN).
3. האסימונים מוחלפים במחזקים הנקראים BACKUP REINFORCERS. מחזקים אלה נרכשים בתמורה לאסימונים. כסף הוא דוגמה לאסימון שבאמצעותו ניתן לרכוש הנאות רבות כגון: פעילויות, מזון, בגדים  ובידור.

מחקר מ-1981 של רובינסון ושותפיו מדגים יישום של כלכלת אסימונים על כיתה של 18 ילדים היפראקטיביים אשר כמות המטלות שהיו מבצעים בממוצע ביום היה נמוך מאוד. כאשר יישמו כלכלת אסימונים על התלמידים הממוצע ליום של המטלות שבוצעו ע"י הילדים עמד על 34.8 מטלות ביום. כאשר החוקרים עצרו  את כלכלת האסימונים ממוצע המטלות ליום שביצעו התלמידים ירד ל- 3.8 מטלות ליום. כאשר החוקרים חזרו להפעיל את פרוצדורת כלכלת האסימונים עלה ממוצע המטלות  ל- 39.57 ליום. ב-20 השבועות שלפני המחקר תלמידי הכיתה עברו בהצלחה 0.85 מבחנים בשבוע. במהלך יישום כלכלת האסימונים לראשונה, ממוצע המבחנים שעברו בהצלחה עמד על 3.0 מבחנים בשבוע. כאשר עצרו החוקרים את כלכלת האסימונים אף אחד מהילדים לא עבר שום מבחן, אך כאשר הוחזרה הפרוצדורה מספר המבחנים שעברו התלמידים עמד על 6.0 בממוצע.  מחקר זה מדגים כי כלכלת אסימונים יכולה לשלוט בביצועים אקדמיים בכיתה גדולה של תלמידים היפראקטיביים.

אסימון הוא למעשה מחזק מותנה מוכלל המשמש לרכישה של מגוון רחב של מחזקים . מורה בבי"ס עשתה שימוש באפונים כדי להגביר התנהגות חברתית של כיתה שלימה. היא הניחה צנצנת עם פתח עליון על השולחן מול הכיתה ובכל פעם שתלמיד הציג התנהגות סוציאלית ועזרה לחברו היא הכניסה אפון לתוך הצנצנת. כאשר הצנצנת התמלאה לגמרי , כל הכיתה זכתה במסיבת פופקורן .

כאשר האסימונים לא מוצמדים למחזקי גיבוי (backup reinforcers)באופן עקבי הפרוצדורה לא תעבוד. האסימונים יאבדו במהרה מכוחם המחזק. בנוסף, כלכלת אסימונים יעילה רק כאשר מחזקי הגיבוי אינם זמינים עבור הילד בזמנים אחרים מחוץ לתנאי כלכלת האסימונים. בדוגמה הקודמת, אם מסיבות פופקורן הן דבר נפוץ שאינו קשור בהכרח לאסימונים, צבירת האפונים לא תהווה גורם הנעתי משמעותי לילדים. מחזק מותנה מוכלל משמעותו שניתן להמירו במגוון רחב של מחזקים.

חוקרים טוענים כי על מנת שכלכלת האסימונים תהיה אפקטיבית  יש לאפשר מגוון רחב ככל האפשר של מחזקי גיבוי אותם יוכל לרכוש באמצעות המרת האסימונים שצבר. ככל שהמגוון של מחזקי הגיבוי יהיה רחב יותר כך תהיה אפקטיביות רבה יותר לאסימונים. כמו שכסף מומר עבור המון אובייקטים, הנאות וכו. בגלל שכסף מומר בכל כך הרבה דברים לכל אדם ישנם מחזקי גיבוי שאינם זמינים עבורו ושרוצה לרכוש באמצעות הכסף וכך הכסף לעולם לא מאבד מכוחו המחזק. למשל אילו בכסף ניתן היה לקנות רק מנורות שולחן, כעבור מצבור של כמה מנורות האדם לא היה זקוק עוד למנורות וצבירת הכסף הייתה מאבדת ממשמעותה. כלכלת אסימונים מאוד יעילה במצבים שבהם למיישמים קשה לשלוט במצבי החסך והרוויה של הלקוחות שלהם. כמו מורים בבתי ספר שלא יכולים לשלוט במחזקים שמקבלים התלמידים לאחר שעות הלימודים.

תפיסות מוטעות לגבי המושג מחזק מותנה מוכלל:

1. התפיסה כי מחזק מותנה מוכלל, כוחו בהגברת מגוון רחב של התנהגויות.
2. התפיסה כי מחזק מותנה מוכלל , כוחו בהגברת התנהגות מעבר לסביבות כלומר בסביבות שונות.

תפיסות אלו מוטעות מכיוון שכל מחזק רגיל, שאיננו מוכלל בהכרח, מגביר מגוון רחב של התנהגויות. למשל מחזק המגביר התנהגות של קריאה יהיה יעיל גם בהגברת התנהגות של פתירת בעיות מתמטיקה . כל מחזק רגיל , שנמצא יעיל ומשמעותי עבור הילד בבית הספר יהיה יעיל גם בסביבות אחרות .

ההגדרה הנכונה של מחזק מותנה מוכלל (אסימון) כוחו בכך שהוא מומר במגוון רחב של מחזקים .

סיבות לאפקטיביות של כלכלת אסימונים:

1. אסימונים מגשרים על מרווח הזמן שבין התרחשות ההתנהגות לבין קבלת המחזק . (מעבר לזמן).
2. אסימונים מגשרים על הפער הסביבתי , התנהגות יכולה להתרחש בסביבה אחת ולהיות מחוזקת בסביבה אחרת. (מעבר לסביבות).
3. אסימונים מקלים מאוד על ניהול של מצבי חסך ורוויה של הקליינטים ולכן הם יעילים למנתח ההתנהגות. מכיוון שהקליינט יכול להמיר אסימונים במגוון מאוד רחב של מחזקים הסיכוי שתהיה רוויה הוא נמוך מאוד , מנתח ההתנהגות אינו צריך להיות עסוק או מודאג ממצב של רוויה.

פרוצדורות ליישום כלכלת אסימונים:

שלב ראשון- הכנה מוקדמת:

בחירת אסימון– אסימון הוא סימבול מותנה הניתן מייד לאחר ההתנהגות ומוחלף מאוחר יותר עבור מחזקים מוכרים. מחזקים נפוצים לשימוש הם : חורים מנוקבים בכרטיס או ברצועת פלסטיק, חתימות, אסימוני פוקר.  מס' קריטריונים לבחירת האסימונים :

1. האסימון צריך להיות בטוח לשימוש. ילד צעיר עלול לבלוע אסימונים קטנים הניתנים לבליעה ואלו עלולים לסכן אותו.
2. למנתח ההתנהגות צריכה להיות שליטה מוחלטת ובלעדית באסימונים. אסור שיהיו נגישים לילד לשימוש עצמי. למשל, אסימונים של סימון חתימה צריכים להיות על כרטיס מיוחד או עט מיוחד שאינו נגיש לילד .חורים בכרטיס- הנייר שאותו מחוררים יהיה זמין רק למנתח התנהגות.
3. האסימונים צריכים להיות קטנים ונוחים לשימוש בסביבות שונות, קלים להעברה ממקום למקום, קלים לאחסון, נוחים באופן צבירתם. חשוב שיינתנו באופן מיידי בכל סביבה. הם צריכם להיות זולים. אין צורך לבזבז סכום כסף נכבד עבור אסימונים. כפתורים, חתימות, כרטיסים נוחים לשימוש ואינם יקרים.
4. חשוב ביותר- אסור שהאסימונים עצמם יהוו אובייקטים רצויים ומשמעותיים עבור הקליינט. לדוגמה, מורה שהשתמשה בכרטיסי בייסבול כאסימונים, התלמידים היו כל כך מועסקים בכרטיסים עצמם, שדעתם הייתה מוסחת מהמשמעות החשובה ביותר של האסימונים והוא היכולת להחליפם במחזקים רבים אחרים. בשל הסחה זו הם הגיעו בשלב מסוים לרוויה והאסימונים איבדו מכוחם המחזק.

הגדרת חוקים/ התנהגויות- הגדרת התנהגות מטרה:

1.בחירת התנהגות מטרה הניתנת למדידה אובייקטיבית ולצפייה.

2. הגדרת קריטריון הצלחה / השלמת משימה.
3. יש להתחיל מהתנהגויות קלות ליישום
4. עלינו לדעת בוודאות כי לקליינט מסוגל יש את הכישורים הבסיסיים הנדרשים לביצוע ההתנהגות.

לאחר שהחוקים והתנהגות המטרה הוגדרו אפשר לבחור התנהגות מסוימת אינדיבידואלית ללומד. כישלונות רבים של כלכלת אסימונים הם בהגדרת קריטריון התנהגות אחיד לכל הקליינטים ללא התייחסות ליכולות ולכישורים האינדיבידואליים של כל קליינט. כלכלת אסימונים צריכה להיות מותאמת באופן אינדיבידואלי לכל תלמיד.

כאשר אנו בוחנים כיתה שלימה אנו נראה תלמידים בעלי מוטיבציה טבעית גבוהה, עבור ילדים אלו, כלכלת אסימונים תהווה צעד אחורה כיוון שהם מבצעים מטלות באופן טבעי ומונעים ממחזקים גבוהים יותר כגון מחזקים חברתיים. נראה תלמידים חלשים מאוד שעבורם צריך להגדיר מטרות קטנות וקריטריון נמוך לקבלת אסימון על מנת להגדיל את הסיכוי שיצליחו לצבור אסימונים.

בחירת מחזקי גיבוי Backup Reinforcers )) :

Naturally Occurring Activities- העדיפות היא תמיד למחזקים המצויים באופן טבעי בסביבה כגון: דפי עבודה מועדפים, זמן נגישות לפינת הספרים או לפעילות מהנה אחרת בתוך הכיתה, קבלת אחריות לתפעל את אמצעי התקשורת בכיתה – למשל, לתפעל את מקרן השקפים של המורה, לחלק דפים לתלמידים. פעילויות אלו המתרחשות בסביבה הטבעית מותנות בצבירת האסימונים.

במידה והמחזקים בסביבה הטבעית נכשלים בהגברת התנהגות אז אפשר להכניס מחזקים שאינם בסביבה הטבעית שבה מתרחשת ההתנהגות. יש לבנות תוכנית ספציפית . מומלץ לעשות שימוש במחזקים חדשים ולא בכאלו שהיו זמינים בתדירות גבוהה לפני יישם כלכלת האסימונים.

יש להתחשב בחוקים אתיים , ישנן זכויות בסיסיות של אדם שאין להתנות אותם כגון, ארוחות- לילד יש הזכות לקבל ארוחות מזינות שלא מותנות בכלכלת האסימונים. אין להתנות תקשורת עם אנשים כגון שיחות טלפון. נוחות כללית כגון בגדים נקיים, חימום החדר, איוורור, מיים חמים. אין להתנות אמונות דתיות של אדם וביצוע טכסים הקשורים לאמונתו, אין לשלול ממנו זכות לקבל טיפול רפואי.

כאשר בוחרים מחזקי גיבוי יש לבחור מגוון רחב ככל האפשר שאינו כולל את הזכויות הבסיסיות שהוזכרו .

קביעת היחס ההחלפה –ESTABLISHING A RATIO OF EXCHANGE:

בתחילת יישום הפרוצדורה היחס בין כמות האסימונים הנצברים ובין המחיר/העלות של קבלת מחזקי הגיבוי צריך להיות נמוך על מנת לספק הצלחה מיידית ללומד. יחס ההחלפה צריך להיות מותאם כדי לעורר ולשמר תגובתיות גבוהה של הלומד. KAZDIN טוען כי ישנם 3 עקרונות חשובים ליישום כלכלת אסימונים בנוסף לעקרונות של המחזק.

1. כאשר הלומד מרוויח מעט אסימונים יש ברשותו מעט כדי להחליפם. אם הלומד מרוויח כמות גדולה של אסימונים הוא יכול לצבור אותם ולהחליף רק חלק מהם תמורת מחזק גיבוי כלשהו. בסופו של דבר הלומד יצבור אסימונים רבים עד אשר לא יתאמץ יותר כדי להשיגם.

KAZDIN מציע פתרונות לבעיית צבירת האסימונים הגורמת לירידה בהתרחשות ההתנהגות.

1. יש להעלות את המחיר של מחזקי הגיבוי ולהוריד מערכם של האסימונים , מניפולציה זו תגרום לשימוש מהיר בכל האסימונים שנצברו . בנוסף, יש להגדיל את מגוון מחזקי הגיבוי בהם יכול לבחור הלומד. במצב זה , הלומד לא יצליח לצבור אסימונים.
2. כאשר כמות האסימונים שנרכשים גדלה ,הפרופורציה של האסימונים המשמשים לצרכים דחופים (הפסקה, שימש במחשבון לפתירת תרגילי מתמטיקה) פוחתת, כלומר הלומד משיג אותם בקלות ודרישתו לקבל תמורה בעד האסימונים שצבר גדלה. לכן ,ככל שהלומד מרוויח יותר אסימונים יש להרחיב את מגוון מחזקי הגיבוי המהווים מותרות (לשם הנאה בלבד) כגון: לעיסת מסטיק, פעילויות לאחר הלימודים, מחזקים אלו יכולים להיות מגוונים ורבים יותר ממחזקים של צרכים דחופים ולכן יש להגדיל את המגוון בהתאם לפרופורציית צבירת האסימונים של הלומד.
3. עקרון כלכלי אחרון, ככל שהלומד צובר יותר אסימונים יש ליקר את העלויות של מחזקי גיבוי המשמשים לצרכים דחופים ובאופן פרופורציונאלי להוזיל את העלויות של מחזקי גיבוי המשמשים להנאה בלבד.כאשר המחיר של מחזקי הגיבוי עולה כל העת , בסופו של דבר הלומד עשוי להתייאש ולהפסיק להתאמץ להרוויח אסימונים וכך תופחת התנהגות המטרה.

לסיכום, ישנם מספר קוים מנחים לקביעת היחס בין צבירת האסימונים למחיר המחזק. היחס ההתחלתי צריך להיות נמוך, ככל שהילד צובר יותר אסימונים יש להעלות את מחירם של האסימונים, יש להגדיל את מגוון מחזקי הגיבוי. לבסוף, יש להעלות את מחירם של האובייקטים הנחוצים יותר ממחירם של אובייקטים להנאה בלבד.

פרוצדורה נוספת כדי לקבוע את היחס הנכון היא מכירה פומבית של מחזקי הגיבוי. בפרוצדורה זו קבוצת אנשים מתמקחת על מחזקי הגיבוי כל חבר יכול להתמקח עם סכום האסימונים שברשותו ולא מעבר לכך. כך למעשה ניתן לדעת בוודאות בכמה אסימונים מעריך הילד את המחזק , כלומר, כמה מוכן לשלם עבורו.

שאלות כלליות על יישום כלכלת אסימונים:

1. כיצד תיעשה ההחלפה של האסימונים במחזק הגיבוי?

יש להרכיב תפריט הכולל את כל מחזקי הגיבוי ומחירם. יש לציין מחיר לכל מחזק.

בשלב ההתחלתי התפריט יהיה זמין עבור הילד לעיתים קרובות במהלך היום , מאוחר יותר זמני ההחלפה יהיו פעמיים בשבוע ולבסוף פעם בשבוע.

יש להגיע למצב של INTERMITTENT מוקדם ככל האפשר.

2. כיצד יש לנהוג כאשר הילד לא מצליח לעמוד בדרישה המזכה באסימון?

דרך אחת היא לנדנד לילד: "לא הכנת שיעורי בית, אתה יודע שעליך לסיים את השיעורים כדי לקבל אסימון". דרך טובה יותר היא הצבת עובדה להתנייה. כאשר הילד מבקש משהו או רוצה לקבל אסימון לנצל את ההזדמנות ולומר לו "אני מצטערת, לא עמדת בדרישות ולכן לא תקבל, נסה שוב". בכל מקרה חשוב מאוד לדעת מראש האם הילד מסוגל לעמוד בקריטריון שהצבנו לו עוד לפני יישום הפרוצדורה.

3. כיצד לנהוג כאשר הילד בוחן אותנו/ את הפרוצדורה?

מה עלינו לעשות כאשר הילד אומר "לא רוצה אסימונים, לא רוצה את המחזק". דרך אחת פחות מומלצת היא להתווכח איתו. הדרך הטובה והנכונה היא לומר לו  באופן טבעי ורגוע "זו ההחלטה שלך" ומייד להתרחק מהילד כדי למנוע ויכוח או משא ומתן. בדרך זו , נמנע ויכוח ונשאיר את הדלת פתוחה לביצוע ההתנהגות הנאותה ולזכייה באסימון.

דרך נוספת יעילה מאוד במניעה של בדיקת גבולות של הילד היא לשתף אותו בהחלטות ובתכנון הפרוצדורה. קביעת החוקים, בחירת המחזקים , קביעת המחיר של כל מחזק, לתת לו לנהל רישום של צבירת האסימונים של ילדים אחרים בגן/בכיתה. כאשר הילד מקבל אחריות אישית קטן הסיכוי שיבחן את המערכת.

4. האם כלכלת האסימונים תכלול פרוצדורת ענישה מסוג "תשלום תגובה"?

יישום של כלכלת אסימונים בד"כ כולל תשלום תגובה על הופעת התנהגות לא נאותה. יש להגדיר מראש את החוקים והמקרים בהם הילד יאבד אסימונים על התנהגות לא נאותה. על הילד להיות מודע מה יקרה כשיבצע את ההתנהגות וכמה זה יעלה לו. ככל שההתנהגות חמורה יותר כך יאבד יותר אסימונים. אין להפעיל תשלום תגובה כאשר לילד אין אסימונים. אין לאפשר לילד להתמקח מכיוון שזה יפחית את ערך האסימונים. הילד תמיד ירוויח יותר מאשר יאבד אסימונים.

          מבחן שדה לפרוצדורה

לפני שמתחילים יש לערוך מבחן שדה ובו במהלך 3—5 ימים אוספים נתונים על התנהגויות שיזכו את הילד באסימונים. אלא שלא ניתנים לילד אסימונים בשלב זה. יש לציין בדיוק כמה אסימונים הילד היה צובר אילו הפרוצדורה הייתה מופעלת. לאחר שנאספו נתונים יש לשאול את השאלות הבאות: האם הילד מציג שליטה מלאה בחלק מהתנהגויות המטרה להתערבות? האם הילד לא צובר אסימונים? בהתבסס על תשובות לשאלות כגון אלו ניתן לבצע שינויים אחרונים לפני ישום הפרוצדורה. בחלק מהמקרים נחליט כי יש להציב לילד אתגר רב יותר, במקרה אחר נפחית מרמת הדרישה. אולי יותר או פחות אסימונים יתקבלו עבור ביצוע הדרישה ביחס למחיר של מחזק הגיבוי.

צעדים ראשונים באימון כלכלת אסימונים

התחלת הפרוצדורה: האופן שבו תיושם הפרוצדורה בהתחלה מאוד תלוי בלומד וביכולות לו. ילד בעל יכולות נמוכות יזדקק להדגמה של הפרוצדורה וסיועים מילוליים רבים. בד"כ האימון ההתחלתי מסתיים בתוך 15- 30 דקות. זה מתבצע בשלושה שלבים:

1. יש לתת הסבר לפרוצדורה. מנתח ההתנהגות יסביר לילד כך: זהו אסימון אתה יכול להרוויח אותו אם (להגדיר התנהגות). אני אצפה בהתנהגות שלך וכאשר תסיים את (להגדיר התנהגות) , אתה תרוויח אסימון. בנוסף כשתמשיך לבצע (להגדיר התנהגות) תרוויח עוד אסימונים. כאשר (להגדיר זמן ספציפי) תוכל להחליף את האסימונים שהרווחת בכל מה שתוכל להרשות לעצמך בתפריט זה. ליד כל מחזק כתוב בדיוק כמה אסימונים ערכו . אתה יכול לקנות רק באסימונים שהרווחת. במידה ותרצה מחזק שעולה יותר ממה שצברת תאלץ לחסוך את האסימונים שלך (להגדיר משך זמן ספציפי).
2. הדגמת הפרוצדורה לקבלת אסימון: יש להורות לילד לבצע את ההתנהגות , מייד לאחר הביצוע יש לשבח את הילד "תמר, אני שמח לראות איך את מעסיקה את עצמך לבדך" ומייד להגיש לילד אסימון.
3. להדגים לילד את פרוצדורת ההחלפה: יש לקחת אותו לתפריט או לחנות כאשר רכש לפחות אסימון אחד ולהראות לו את כל הדברים שיכול לרכוש באסימון אחד. בשלב ראשוני זה יהיו מספר של מחזקי גיבוי שעולים אסימון אחד. למשל: מסטיק, 5 דקות הפסקה, מחדד לעיפרון, עזרה מהמורה. ילדים בתפקוד נמוך יותר יזדקקו ליותר תרגולים עם אסימון אחד לפני שהשיטה תהיה פונקציונלית עבורם. ייתכן ויזדקקו לסיוע פיזי ו/או מילולי.

SNELL (1983), מציעה 8 שלבים לאימון לכלכלת אסימונים לילדים בתפקוד נמוך:

• בוחרים התנהגויות קלות לביצוע לילד מסוג חיקוי מוטורי או הוראות פשוטות כגון: תסתרק, תסתכל עליי.
• מכינים על שולחן קופסת אחסון לאסימונים שנצברו, מגש עם מחזקים מועדפים וערכה הכוללת לפחות 30 אסימונים.
• הילד מתבקש לבצע את ההתנהגות ו..
• הילד מחוזק מייד עם אסימון אחד המונח בכף ידו בשבחים והתלהבות.
• הילד מקבל סיוע במידה ולא מבצע את ההתנהגות ואז מחוזק עם אסימון ושבח
• מייד המטפל מגיש ידו לקבל בחזרה את האסימון (עם סיוע בעת הצורך) ומגיש לילד את המגש עם המחזקים. מנחים את הילד לבחור רק אחד בלבד מהמגש.
• מעגל זה שבו מוצגת דרישה להתנהגות, שבח ואסימון ניתן, והחלפה מיידית במחזק חוזר על עצמו עד אשר הילד מראה הבנה של הקשר בין החלפת האסימון לקבלת המחזק וללא סיוע. בשלב זה הילד מתחיל לצבור לראשונה עד 4-5 אסימונים לפני שמחליפם במחזק.
• כשר הילד מסוגל לצבור באופ עקבי 4-5 אסימונים. המטפל מציג לו לראשונה את מיכל האחסון של האסימונים. האסימונים מוכנסים למיכל ע"י המטפל ואז מראה המטפל לילד כיצד לפתוח את המיכל ולהוציא את האסימונים לשם החלפתם.
• יחס ההחלפה גדל בהדרגה עד ל15-20 דקות לאימון . אין לעלות מעל לזמן זה עד לקבלת המחזק.
• בשלב זה, ניתן להשתמש באסימונים כמחזקים במהלך שיעור רגיל. בתחילת השיעור יש להתחיל עם קבלה מהירה של כמה אסימונים על מנת להזכיר לילד את התהליך.

 

שימוש מתמשך בכלכלת אסימונים:

יש לתת אסימון מייד לאחר שההתנהגות התרחשה. הכללים להחלפה צריכים להיות ברורים לילד ולמטפל. הדגש צריך להיות תמיד על התנהגויות להגברה ולא על התנהגויות להפחתה באמצעות תשלום תגובה. המטפל עצמו יכול לקחת חלק בתוכנית האסימונים ולשמש מודל לילד כיצד יש להתנהג כדי להרוויח אסימון. בנוסף, כל תקופת זמן יש לחשב מחדש את העלויות של המחזקים, לבדוק האם אפשר לדרוש התנהגות מורכבת יותר מהילד או לחלופין להוריד דרישה.

הסרת כלכלת האסימונים:

עוד לפני יישום הפרוצדורה של כלכלת האסימונים מנתח ההתנהגות צריך לחשוב ולתכנן את הפסקת השימוש בכלכלת האסימונים. המטרה העיקרית של כלכלת האסימונים היא להצמיד את קבלת האסימון למחזק חברתי הרוכש את ערכו המחזק של האסימון.

ישנם שישה קווים מנחים לפיתוח תוכנית כלכלת אסימונים ולהדהייתה באופן מוצלח מאוחר יותר.

1. יש להצמיד תמיד את האסימון למחזק חברתי על מנת שהאחרון ירכוש את כוחו המתגמל של האסימון ובעתיד יהווה מחזק משמעותי בפני עצמו.
2. מספר התגובות לקבלת אסימון צריכות לגדול באופן הדרגתי. למשל: אם הילד קיבל אסימון עבור קריאת עמוד אחד , בהמשך יקבל אסימון עבור קריאת 3 עמודים.
3. הזמנים ביום שבה מיושמת כלכלת האסימונים צריכים לפחות. כך אם בתחילת התוכנית הכלכלה יושמה לאורך כל היום היא תרד בהדרגה למספר שעות ביום ולאחר מכן לארבע ימים בשבוע וליומיים בשבוע עד ליום בשבוע וכן הלאה עד להפסקה מוחלטת.
4. יש להגדיל את מגוון המחזקים הזמינים בסביבה המיידית באופן הדרגתי. למשל מנתח ההתנהגות יוריד מהתפריט מחזקים מוחשיים כגון סוכריות ויכניס מחזקים מתאימים לסביבת הכיתה כגון: מחדד, כוכב מוזהב , מכתבים חיוביים הביתה).
5. מחירם של מחזקים רצויים צריך לעלות בהדרגה ומחירם של פחות מועדפים צריך להישאר נמוך באופן יחסי. למשל: ביישום כלכלת אסימונים עם נערות הסובלות מפיגור שכלי המחיר ההתחלתי של חומרי טיפוח וממתקים היה זהה. בהדרגה עלה המחיר של הממתקים עד אשר הנערות לא רצו לצבור יותר אסימונים כי היה קל יותר וזול יותר לקנות מוצרי טיפוח.
6. הדהייה ויזואלית של האסימון: להלן רצף הדהייה של אסימונים:

• הלומד מקבל אסימונים מוחשיים כגון מטבעות.
• המטבעות מוחלפים בסרטי נייר.
• סרטי הנייר מוחלפי בסימון בטבלה קטנה הנמצאת ליד התלמיד.
• בבי"ס ניתן לצמיד את הטבלה לשולחן של התלמיד.
• הטבלה שבה נצברו האסימונים תימצא אצל מנתח ההתנהגות אך התלמיד יכול לבקש לראות אותה מתי שרוצה.
• מנתח ההתנהגות עורך רישום של האסימונים אך הילד אינו יכול לבקש לראותם. בסוף היום מנתח ההתנהגות מכריז על כמות האסימונים שנצברו.
• הפרוצדורה לא מיושמת יותר. מנתח ההתנהגות ממשיך לאסוף נתונים אך לא מכריז עליהם בפני הילד.

חסרונות של שימוש בכלכלת אסימונים:

פולשני– בסביבה הטבעית בד"כ לא מגבירים התנהגות עם אסימונים למעט מקרה בודד של תשלום כסף עבור עבודה.

הנצחה– המיישם כל כך נהנה מתוצאות ההתערבות עד אשר לא זוכר או רוצה להפסיק אותה. ואז הילד ממשיך לקבל מחזקים שאינם זמינים בסביבה הטבעית.

מסורבל– דורש תכנון וזמן של הילד ושל מנתח ההתנהגות.